האם זה מוסרי עבור עורך דין לייצג מישהו שהואשם ברצח?
עורך דין פלילי המייצג אדם שהואשם בעבירת רצח יעשה כל שביכולתו על מנת לייעץ, לכוון ולהדריך את הנאשם לאורך כל תקופת הייצוג. במקרים רבים מטרתו של עורך הדין הפלילי אינה דווקא לזכות מכל אשמה את הנאשם ברצח, אלא דווקא להוכיח לבית המשפט כי היו סיבות מקלות לרצח או ראיות המוכיחות כי צריך להקל בעונש.
מוסר ומשפט
עורכי דין פליליים הבוחרים לייצג רוצחים בבית המשפט מאמינים כי גם לאנשים המואשמים ברצח יש זכות יסוד לקבל הגנה משפטית נאותה והוגנת המאפשרת להם להשמיע את קולם בבית המשפט.
כשעורך דין פלילי מגן על מישהו שנאשם ברצח, הוא עושה את זה משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא כמובן להוכיח את חפותו של הנאשם והסיבה השניה היא להציג ראיות ועדויות אשר יעורר ספקות בבית המשפט שיחליט על ענישה מופחתת.
לדוגמא, אישה שרצחה את בעלה ונמצאה אשמה צפויה לקבל עונש מאסר של 20 שנים בכלא. במידה ועורך הדין שלה יצליח להוכיח כי הרוצחת היתה אישה מוכה ורצח הבעל היה המוצא האחרון, השופט ישקול את הראיות ויחליט האם להפחית בחומרת העונש.
במקרה זה ההגנה על אישה רוצחת היא מוסרית בהחלט, אך מה קורה אם מדובר באדם שרצח את שותפו לעסק בשביל כסף? האם גם כאן מדובר בהגנה מוסרית?
עורכי דין פליליים טוענים שעוד לפני שהם נותנים את הסכמתם לייצג מישהו שנאשם ברצח הם בוחנים את המקרה לעומק ובודקים מהו האתגר המשפטי העומד בפניהם. הרצון להגן על הנאשם יהיה מתוך רצון לנצח בקרב המשפטי ולהתגבר על האתגר.
משפט ורצח
החוק מתייחס לארבע סוגים של המתה בידי אדם אחר, כך שגם אם אדם נאשם ברצח עורך הדין יכול להפחית את בהתאם לסוגי הרצח הקבועים בחוק:
- רצח – החוק קובע כי כל אדם שיודע כי יגרום למותו של אדם אחר, בין אם מדובר במעשה בעל כוונה או בחוסר מעש בגלל אדישות – יואשם ברצח.
- רצח בנסיבות מחמירות – החוק קובע 11 פעולות הנכללות תחת קטגוריה זו כאשר חובה להוכיח כי קיים יסוד נפשי מסוג "כוונה" או "אדישות" שהובילו למעשה האלים.
- המתה בנסיבות של אחריות מופחתת – החוק קובע ארבע קריטריונים להמתה מסוג זה: המתה הנובעת מקנטור, המתה הנובעת מהפרעה נפשית חמורה, המתה הנובעת מהגנה עצמית והמתה הנובעת מאדישות.
- המתה בקלות דעת – נקבעת כאשר יש מעשה הברור לכל כי יש בו נטילת סיכון בלתי סביר בתקווה שלא לגרום לתוצאה קלטנית. לדוגמא, משחק בנשק.
כללי האתיקה בישראל
על מנת לשמור על יושרה והתנהלות מוסרית קבעה בשנת 1986 לשכת עורכי הדין בישראל את כללי האתיקה על פיהם מחוייבים כל עורכי הדין בארץ לפעול. מטרת הכללים היא לשמור על כבוד המקצוע, על היוקרה והמוניטין שנקשרו בו. כללי האתיקה אלה נחלקים לארבע קבוצות עיקריות:
- שמירה על כבוד המקצוע
- יחסים שבין עורך דין ללקוח
- התנהלות בין עורכי דין
- התנהלות בין עורכי דין ובתי המשפט
בכל רבעון מפרסמת לשכת עורכי הדין בישראל עדכון לכללי האתיקה בהתאם למקרים שהובאו לידיעתם או לחוקים ולפסיקות שהתקבלו במהלך התקופה.
לסיכום, האם מוסרי לייצג מישהו שהואשם ברצח? מדובר בנושא מורכב המצריך בדיקה מעמיקה של פרטי המקרה ושל הראיות בשטח, כך שאין מוסרי או לא מוסרי. כל עורך דין יענה על השאלה זו בהתאם לאני מאמין שלו ובהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל.
